אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת עַם כְּלֶָבִיא¹ וְלא לְהִתְנַשֵּׁא כַּאֲרִי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לֶאֱכוֹל טֶרֶף וְלֹא לִשְׁתּוֹת דָּם חֲלָלִים אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַיּוֹנָה וַעֲלֵה זַיִת טֶרֶף בְּפִיָהּ, אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַיּוֹנָה שֶׁלֹּא יָסְפָה לָשׁוּב אֶל הַתֵּיבָה כִּי מָצְְאָה סוֹף סוֹף מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַקּוֹל הָאֱנוֹשִׁי: "כִּי יִקָּרֵא קֵן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶך... וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים - לֹא תִּקַּח הָאֵם עַל-הַבָּנִים"² אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַצִּפּוֹר סֵמֶל לִישׁוּעָה "נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יַקִֵּשִׁים - הַפַּח נִשְְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלַטְנוּ"³ וַאֲנִי אַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת מְקֻלָּל, כִּי אֲנִי "כְּצִפּוֹר לָנוֹד וְכִדְרוֹר לָעוּף - כֵּן קִלְלַת חִנָּם לֹא תָּבוֹא."⁴ איתן קלינסקי