שְׁלֹשָׁה חַיָּלִים - מַבָּטָם אֶל הַחֹשֶךְ לָקְחוּ אֶת פְּרִיחַת חַיֵּיהָם בַּעֲשֶׁרָת הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה חֲמִשָּׁה עָשָׁר חַיָּלִים לָקְחוּ בִּידֵיהֶם אֶת הָאֵשׁ עֲטוּרַת הַשַּׁלְוָה וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת הַמְּבַתֶּרֶת חַיִּים וְהֶעֱלוּ אֶת חַיֵּיהֶם בִּידֵיהֶם לְעוֹלָה. קוֹל שְׁמֵימִי לֹא חִבֵּק אֶת דָּמָם - אַל תִּשְׁלְחוּ יְדֵיכֶם אֶל חַיֵּיכֶם וְאַל תַּעֲשׁוּ לָהֶם מְאוּמָה, וְגָם לֹא בָּאָה לָהֶם "אַיִל אֶחָד נֶאֱחָז בִּסְבַך בְּקַרְנָיו"¹ לְהַעֲלוֹתוֹ לְעוֹלָה תַּחַת עֲלוּמִים חַיִּים שֶׁחָלְמוּ עַל חַיִּים גּוֹרְדֵי רְקִיעִים, הֵם הֶעֱלוּ עַל הַמּוֹקֵד לֵב עָדוּי נְעוּרִים חוֹלְמִים, כְּשֶׁיָּד מֻכְתֶּמֶת בְּדַמָּהּ שֶׁל מִלְחָמָה וְעֵינַיִם שֶׁרָאוּ מִלְחָמָה זוֹרַעַת מָוֶת כִּבּוּ לָעַד אֶת אוֹרוֹת חַיֵּיהֶם שֶל עֲלומִים יָפִים. .