לדפנה 1 תְּנוּ לַחַיִים לִחְיוֹת תְּנוּ לַחַיִים לִחְיוֹת תְּנוּ לַחַיִים לִחְיוֹת תְּנוּ לַמֵּת החַי לִחְיוֹת תְּנוּ לַמֵּת החַי לִחְיוֹת תְּנוּ לַמֵּת החַי לִחְיוֹת תְּנוּ לְחַיוֹת אדם לִחְיוֹת תְּנוּ לְחַיוֹת אדם לִחְיוֹת תְּנוּ לְחַיוֹת אדם לִחְיוֹת :) מָוֶת מָוֶת אַל תמוּת חְַיֵּה וְתֵן לַאְַנשים לִחְיוֹת איש בֶּאְֶמוּנָתוֹ יִחְיֶה האמנתי כי אְַדַבֵּר 2 אַתְּ נושמת רֵיאוֹת שחורות בַּנהר אַתִּ נושמת רֵיאוֹת יְרֻקּוֹת על שפת הנהר אַתִּ נושמת אֶת ריח הָעֶצֶב של הֶעָצָב החי בַּנהר אַתְּ קוטפת שושַנֵּי חְַרָדָה בֵּין שִפְתֵי הָרְעָדָה על שפת הנהר 3 אני אָחוּז חסימה הקיר נפער כמו תהום פעורה על שפת הנהר הזִכָּרון שוכח הַשִכְחָה זוכרת אני אחוּז חסימה כמו חוף מתאבד בְּגֵאוּת המים לַקּיר אין אָזְנַיִם לַַשִּיר יֵש אָזְנַיִם אֻלַּי הנהר זורם על שפת הנהר קוטף שוֹשַנֵּי חְַרָדָה בֵּין שִפְתֵי הָרְעָדָה אני אָחוּז חסימה כלב שחור נובח על שפת הנהר רוכסת כַּפְתּוֹרֵי הַפַּחַד של חֻלְצָתי הַכֵּהָה עד צַוָּּאר.