בְּמִנְהֲרוֹת הָאֹפֶל בְּעַזָּה תַּחֲתִית צְרִיחֵי נְשִׁיקַת שֶׁמֶשׁ עֲצוּבָה וַאֲזִיקִים פְּצוּעִים נֶאֱנָקִים, נוֹשְׁמִים חֲרָדָה פְּצוּעָה בְּנַפְשָׁם וַחֲלוֹם עָיֵף נוֹדֶדֶת שְׁנָתוֹ הָאֹפֶק נָעוּל הַלֵּב אֶבֶן זְנָבוֹת הַזְּמַן זָבֵי דָּם וַאֲנַחְנוּ מָנַעֲנוּ מִשְּׁבַע מֵאוֹת יָמִים שֶׁהָיוּ לִשְׁבַע מֵאוֹת לֵילוֹת שֶׁלֹּא יִפָּגְשׁוּ עִם הַשַּׁחַר הַיָּרֵא מִיָּד גְּרוּמָה שֶׁל מָוֶת הַמְּחַבֶּקֶת אֶת מִנְהֲרוֹת הָאֹפֶל בְּעַזָּה, שָׁם טְמוּניִם בְּשַׁקֵּי אַשְׁפָּה גּוּפוֹת יְרוּיוֹת וּבְשַׁקֵּי חַיִּים מַצְחִינִים צְרוּרִים הַיְּרוּיִים בְּנַפְשָׁם שְׁבַע מֵאוֹת לֵילוֹת דְּווּיִים וְאִלְמִים, וּכְשֶׁהַצִּפִּיָּה הַחֲרִישִׁית לִבְשׁוֹרָה שָׁחָה אֶת כְּאֵבָהּ נֶעֱרַף רֹאשָׁהּ וּמְבֻתָּר לִבָּהּ וּמַלְתְּעוֹת הַלַּיְלָה טוֹרְפוֹת אֶת נִשְׁמַת הַחֲטוּפִים וּמָחָר יִטְרְפוּ אֶת גּוּפָם, כִּי אֲנַחְנוּ לֹא עָשִׁינוּ דַּי כְּדֵי לִשְׁלוֹחַ אֲלֵיהֶם יוֹנָה עִם עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיָּהּ¹ וְאַיִל אֶחָד הַנֶּאֱחָז בִּסְבַך בְּקַרְנָיו² לְהַעֲלוֹתוֹ עוֹלֹהָ תַּחַת חֲטוּפֵינוּ בְּמִנְהֲרוֹת הָאֹפֶל בְּעַזָּה תַּחֲתִית.