נְעוּרַי נָשְׁמוּ נִיחוֹחוֹת לֵידָה שֶׁל מְדִינָה הַיּוֹם רֵיחַ הַטַּחַב דָּבַק בְּשִׁירִי הַחֵרֵשׁ הָאִלֵּם בְּאַרְצִי מוֹלָדְתִי מִלּוֹתַי שְׁקוּפוֹת הַנְּשִׁימָה עוֹטוֹת זָרוּתִי מְכַבּוֹת אֶת עֵינַי וַאֲנִי יָרֵא מִשֵּׁיבָתִי הַמְּדַדָּה הַנּוֹשֶׁמֶת אֶת רֵיחוֹת הַקֵּץ וְשָׁרָה בְּקוֹל גּוֹוֵעַ עַל מוֹלֶדֶת הַנֶּאֱסֶפֶת לְבֵית עוֹלָמָהּ מְלֻוָּה בְּקַבְרָנִים מְסֻמָּמִים מִסָּמֵי מְשִׁיחִיּוּת מְשַׁכֶּרֶת וּמְשַׁקֶּרֶת.