קְשִׁישׁוּתִי הַמְּדַדָּה רוֹצָה לִטְווֹת לִי גְּלִימַת אֹפֶק חֲדָשָׁה אָךְ יָדַי וְרַגְלַי הַכּוֹאֲבוֹת הִטְלִיאוּ לִי רָק שׁוּלֵי גְּלִימָה בֵּין בְּדִידוּתִי וּבֵין אֲדָמָה מִתְרַחֶקֶת וּמְנַמְנֶמֶת בְּאֹדֶם שְׁקִיעָתִי. כַּאֲשֶר הִגִּיפוּ אֶת שַׁעַר לִבִּי לְפָנַי הֵקִימוּ מַחֲסוֹמִים בְּתוֹכוֹ וְהִטִּילוּ עֹצֶר, נֶחָמָתִי שֶׁטּוֹב לִי, כִּי לְפָחוֹת מֵרָצוֹן אֲנִי אָסוּר בְּכַבְלֵי אַהֲבָה לְרַעֲיָתִי לִילָדַי לִנְכָדַי וּלְנִינַי שֶׁבַּדֶּרֶךְ יוֹם וְלַיְלָה אֲנִי נִכְסָף אֲלֵיהֶם שֵׁיבָתִי הָרוֹעֶדֶת וְהַכּוֹאֶבֶת רוֹקֶמֶת לָהֶם הִמְנוֹן שֶׁל אַהֲבָה תִּקְווֹת גּוֹעֲשׁוֹת מַבָּטֵי תְּשׁוּקָה הַגּוֹמְאוֹת יַיִן שֶׁל תִּקְווֹת.