בְּלַיְְלָה לְלֹא מוֹעֵד חֲלוֹם רָדַף חֲלוֹם נִסְּרוּ אֶת מוֹחִי וְהֵאִיצוּ אֶת פִּרְפּוּרֵי לִבִּי, נְשִימוֹתַי נִמְלִטוּ מִתּוֹכִי הַמְּרֻסָּק וְעָטְפוּ אוֹתִי בְּאֹפֶל שֶנָּזַל בְּעוֹרְקַי וּמָצָאתִי עַצְמִי עִם כּוֹחוֹתַי שֶׁאָזְלוּ מוּכָן להִתְוַדּוֹת עַל כַּפּוֹת יְדֵי יַקִּירָתִי, אֶתִּי אֲהוּבָה שֶׁלִּי, וְלַעֲצוֹם עֵינַי לַנֶּצַח, רָק תַּבְטִיחִי לי שֶׁתְּנַגְּנִי רָק שִׁמְחַת חַיִּים עַל מֵיתְרֵי הֶעָשׁוֹר הָעֲשִׁירִי.