אֲנַחְנוּ אֶרֶץ שֶׁל שֶׁמֶשׁ וַאֲנִי שׁוֹאֵל מַדּוּעַ הִיא מְדַמֶּמֶת. בְּחֶבְרָתָהּ, צִפּוֹר חוֹשֶׁשֶׁת מִסְּבִיבָתָהּ בְּחֵיקָהּ, אֲפִילוּ הַשֵּנָה אוֹנֶסֶת אֶת הַחֲלוֹמוֹת וְהַלַּיְלָה פּוֹלֵט מִִתּוֹךְ קְפָלָיו רִשְׁפֵי אֵשׁ גּוֹנְבֵי חַיִּים, וּלְעִתִּים כְּשֶׁהַלַּיְלָה לֹא מִלֵּא אֶת מִכְסַת הַדַּמִּים הוֹתִיר לַיּוֹם לְמַלֵּא אֶת הַמִּכְסָה הַמְּדַמֶּמֶת אֶת הַחַיִּים בְּאֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁאֶת רְגָבֶיהָ חַיֵּינוּ אוֹהֲבִים.