נָקְטָה נַפְשָׁהּ בְּחַיֶּיהָ עֹמֶס שְׁנוֹתֶיהָ קָרַס עֵת זִקְנָתָהּ הַדּוֹמַעַת מְדַדָּה עַל פְּנֵי לֵילוֹתֶיהָ, לֹבֶן עֵינֶיהָ אַחֲרֵי עוֹד לַיְלָה מְסֻיָּט זוֹעֵק זְעָקָה עִוֶרֶת הַמִּתְגָּרָה בְּלֹבֶן הַשָּׁחָר הַמְּבַקֵּשׁ לְלַטֵּף אֶת חֲלוֹמוֹת הַלֵיִל בַּהֶם נִבְקַע הַיָּרֵחַ הַתָּלוּי עַל תִקְרַת שָׁמַיִם שֶׁלָּגְמוּ מִמֵּימֵי כָּל אֲשֶׁר הוּא שָׁחוֹר וְיָרְקוּ אוֹתָם לְעֵבֶר קֶרֶן הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּצַפָּה לַשָּוְוא לִפְתֹּחַ אֶת חַלּוֹן לִבָּהּ הַנָּעוּל עַל בְּרִיחַ וּמַסְגֵּר.