בְּרַעַל אֶחָד חָפֵץ לְבָבִי לִשְׁתּוֹת וְלִשְׁתּוֹת שִׁירָה, אֲנִי יָרֵא, אוּלַי לֹא אַצְלִיחַ לָשִׁיר כִּי נִטְרְקוּ הַדְּלָתוֹת הַסִּיּוּט הַלֵילִי הֵדֵק אֶת יֵאוּשִׁי בְּעָצְמָה בְּפַרְצוּף הַדַּף וְהָעִפָּרוֹן בַּעֲוִיתוֹת הָאֵימָה, וַאֲנִי מִתְיַסֵּר בִּגְלָלְךָ - הָאָבְדָן שֶׁאֶת תִּקְוָתִי עִקֵּם מוּלִי וְנִצּוֹץ בְּעֵינַי לֹא יִכְתֹּב עוֹד שִׁירָה בְּיַד רוֹעֶדֶת וּבְלֵב שָׁבוּר.