אֲנִי מִמִּשְׁפַּחַת הַמַּחֲרֵשָׁה וְהַמַּעֲדֵר הַיּוֹם אֵינֶנִּי חָשׁ שֶׁהִיא עוֹר גּוּפִי וּפְעִימוֹת לִבִּי, לִמְּדוּ אוֹתִי לֶאֱהוֹב אוֹתָה אְָך אֵינֶּנִי חָשׁ שֶׁלִבָּהּ הוּא לִבִּי, סָבִי הָיָה אִכָּר לְלֹא יִחוּס שֶׁמָּצָא מוֹתוֹ בְּגוּמַת הָעֵץ שֶׁנָּטַע, הָעֵץ נִגְדַּע וְאִתּוֹ כָּל חֲלוֹמִי שֶׁהִזְדַּקֵּן וּמִתְחַנֵּן לְהָשִׁיב לִי אֶת כָּל כּוֹכְבֵי יַלְדּוּתִי שֶׁאוּכַל לַחֲלוֹק עִם צִפּוֹרִים וְיוֹנִים אֶת דֶּרֶך הַשִּׁיבָה לְקֵן צִפִּיּוֹתַי.