על נעורים ואוטיזם

הוא בוהה בך כך כתמול שלשום ועיניו הירוקות מספרות סיפורים מביטה בו אך לא מוצאת בו מקום מפרץ אל הצללים הוא משדר גאונות יודע מה שקרה ויקרה מתבונן בקרירות ספק בוהה ספק סופר כדי להפיג את הבדידות הוא מפצח קוד משהו בלתי נראה מתי כבר יספר, לך את הסוד מביט בך כך כמו רואה דבר חדש כנראה משהו גלוי כתמול שלשום כמו לא הכיר אותך ולמרות עוצמת הפיתוי הבוער בך פתאום לא תאמרי נואש הוא משדר גאונות ויודע תורת הנסתר שהמציא לעצמו בלי לשאול כשהתבונן בקירות כשבהה וספר ותמיד את אמו והוא התינוק שלך למרות שהוא כבר גדול ומכיר את הכל- מלבד אותך.