בדרך כלל

“optime foeminam ac contubernium ole t" - Giuseppe Tomasi di Lampedusa Il Gattopardo אבל כשמדובר בה ניחוח הלילך נודף מעל ומתחת למעשה האהבה מפיג מציאות עגומה שלִפְנֵי ואחרֵי ואין זה דבר של מה בכך להפיג מציאות עגומה שאדם נתקל בה בחייו השכם והערב על כול צעד ושעל ופעימת-לב אבל כשמדובר בה זה פשוט קורה ואתה מוכן להישבע בניחוח הלילך או בשיער ערוותה הרך כפני מלאך שבשעה שאתה בה לא מעניין את התחת שלך מיהו ראש הממשלה או שר הביטחון או נשיא המדינה או העליון ואם גדל או קטן החור באוזן כי לבוא בה זה ממילא עוצר נשימה אבל כמה זמן יכול אדם להיות עצוּר-נשימה לפני שהוא גומר את מלאי ניחוח הלילך לפני שהוא נאלץ לברך על המוגמר הלוואי שלילה שלם או לפחות יותר מדקה וסִלחו לי אם אחריה לא נותר בי אפילו אוויר לגמור את השיר –