תיקון

שברי חיי מונחים לפני בערמת הניירות הממורטטת אסופה בתוך קלסר אפור ממנו ניבטים פני בתנוחות שונות הבעות שונות גילאים שונים צבע שיער שונה משקל שונה מה גדול הדחף להשליך את ערמת הניירות הזו אל פח האשפה להיפטר אחת ולתמיד מרגשי האשם על שלא עשיתי די מהכעס על כל מה שבלם אותי להמריא חפשיה כמלאך לפגוש את פני אלוהי אבל ידי הנשלחת קלילות נתקלת בקול המוכר אותו קול שצווה על אברהם "אל תשלח ידך אל הנער" והקול הזה תופס בידי בעדנה נחושה מוביל אותה לנבור באפר לחפש ניצוצות דקים אבודים בזהירות רבה פן יישבר אורם לשלוף שבבים של אור שניצלו על אש התופת אלפי בשנים והנה הגיעה סוף סוף גאולתם לקחתם אחד אחד לבנות קירות של בדולח ארמונות נוצצים בתוך לבי ההומה הבוכה הניצב כעד מחוץ לארמון שולח יד עדינה ללטף את שברי החלום ההולך וקורם כאן עור וגידים גואל את עצמו משכחת השנים ותפארת הנשמה פורחת באור נגוהות אור הגנוז אור שבעת הימים.