בסערות הים

אתה אל תוך מי הים נכנסת מושך אותי אחריך את בגדיך על החוף השלת אותי מבגדי ערטלת ניצב לנגדי ערום ועריה כמו מבטן כרגע יצאת אמרת לי חוויה כזאת שונה להתנסות בה הנך נכונה הליל עוטף את העצמים סביב גופים אפלים צללים מטילים על חולות החוף מתחת לסלעים מדשדשים יוצאים סרטנים קטנים על אף פרורי החול הדבוקים לגופם מבריקים הם מחזירים את אורו של הירח נוצצים זריזים בריצתם בשמחה עולזת אל גלי הים צוללים והים בולעם בחטף כמו שבו אליו ילדיו אנחנו השניים צפים על פני גלים אוחזים ידיים במים מתקרבים ומתרחקים לפרקים הגלים על גופי שוטפים את פיטמתי מזקיפים בעדינות מכים חודרים לאברים מוצנעים במקומות חבויים בעונג מתמסרת אני לליטופם הרך משחררת שרירים לרפיון מוחלט ללא שליטה כולי נתונה להרגשה העילאית של התמזגות גוף חמימה עם הלטיפה דמדומי בוקר נאחזים בקצה הרקיע מזהירים את בואו של יום המחר מבשרים קרני האור הראשונות את ערפילי הליל דוחקות אל מעבר לאופק מעבר להרים הרחוקים הפציעה השמש מתוך הגלים נולדה בתומתה מזהרת וקורנת באורה משירי לאה כהן