רְעִידַת אֲדָמָה

הַכּוּרְסָא הִתְנַדְנֵדָה כְּעַל כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת וְהָרִצְפָּה רַעֲדָה. הֵרַמְתִּי רָאשִי לְחַפֵּש אֶת הָרוּחַ אַךְ הַשֶּׁקֶט הִשְׂתָּרֵר שׁוּב. חִפַּשְׂתִּי בְּתּוֹכִי אַחַר רְגָשׁוֹת שֶׁל פַּחַד חֲרָדָה אוֹ דְאָגָה אֲבָל מָצָאתִי רַק וַדָאוּת עֲצוּמָה בְּכֹחוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא לְהָגֵן עָלַי. יָדַעְתִּי שֶׁלֹא יְאוּנֶה לִי כָּל רַע כָּל עוֹד אֲנִי מְחֻבֶּרֶת אֶל הַבּוֹרֵא שֶׁבְּתוֹכִי אֶל מֶרְכָּז הַשַּׁלְוָה שֶׁל הַיְּקוּם.