ואם כבר אז בלית-ברירה
מה בך יש לאדם
לאהוב?
רק הדם שנשפך
שנשפך במהרה
ומה יכול כבר הדם
אם אין איך יפרע את החוב;
לעשות שירגיש שהוא חב?
וגם אם הרית את בניו -
וגם אם ממש עכשיו
את הרה
אין לו חיבה יתרה
למה שאת שופעת;
ואיננו לוגם אותו בשקיקה
אך אין תחליף בטוח
וצָרות עינייך בדבש
שטעימתו לא מַתְּקָה
שמשאירות לו משהו מלוח
כשאת לא מתעוררת
אז אולי בנשיקה
הוא ניסה לומר לך קטנטונת
הוא ניסה גם מכה
אך אוזנייך כאוזניי זָקֵן
שכבר איבד משמיעתו
והוא קשה עורף וישֵׂן
דעותיו חרושות על חזהו
שחרש חֲזִיתוׁ נשחקה
הוא אהב אותך בכל שפה,
על אף שאת חרשת
ושאינך יפה
קטנטונת ותמימה
בכעסך אינך מבינה
הוא נתן ממך כדי שתהי שלמה
עם עצמך
ולא לקח את כולך
לעשות בך דבש וחלב
לא הסביר את אוזנך
ולא אפשר לך לדבר
הפריד פה מאוזן מאף
בעלך שנאף
כשגופך לרגליו
היה קל לוותר
ועכשיו את נושמת
ממכונות נשימה
ונרות נשמה
יבוא עוד הזמן לנתק ולחבר
את כל חלקייך צעירה ונחשקת
ועורך המודע והלח
הוא כזרע על פני אדמה
שיצמח
יותר מאוחר
כי בינתיים
הוא אוהב אותך
אך לא אוהב בך דבר