באהבתו אותה
יודע מכחולו
לצייר שני עיניה
במקום לעשותם יונים
ים של חורף
מהסרטים
ירוק אפור זהוב נשכח
לא מפוענח
גולש סוער
אל כל פניה
באהבתה אותו
מחייכת אל תוך נפשו
בעומק המואר ועם זאת הקסום
לוחשת היא לו
בתדר חיות השדה והמלאכים
מילים מצפורי הסתיו
מעבר להרי גן העדן
שלא שמעה אוזן מעולם
הוא באהבתו אותה
חלומותיו
ספר פתוח לפניה
לקרוא בהם
שעה שנפשו תצא ממילותיה
ומכחולו ידם
התלך רוח אל איש
התלך הרוח מן האיש
בלתי אם רצון ממרום מעל מרום הוא?
והיא באהבתה אותו
חולמת געגועיה חזור וחלום
ודמעותיה חוברות אחת לרעותה
תעתועי גורל, אמרה לעצמה
אבל למה הצבע האדום האדום הזה?
מתנת כלולותיה צרורה תתיר
תקרע צוהר בצל הערב
אל רוחות תפילת העני, כך
תפייס את האדום לתכלת נעורים פשוטה
ואל מקום אישה תשוב בדרך
לא נודעה לאיש