י"ב קַוֵי הַאֲלַכְסוֹן

עָמַדְתִּי מוּלְךָ הַבֹּקֶר בִּזְכוּת י"ב קַוֵי הַאֲלַכְסוֹן שֶׁהָפְכוּ מִמְרַגְלִים לְתַיָּרִים בְּאֶרֶץ גּוּפִי הַמְּבֹרֶכֶת. מַעֲשֶׂה רוֹקֵם מִינֵי צְבָעִים לָבָן אָדוֹם יָרוֹק שֶׁהֵם סוֹד שְׁלֹשָׁה קַוִין שֶׁתִּקּוּנָם בְּסוֹד אַרְבָּע צוּרוֹת אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר אָדָם שֶׁע"י מַעֲשֶׂה רוֹקֵם זֶה מִתַּקֶּנֶת הֶאָרָת הַחָכְמָה בַּחֲסָדִים וּמְאִירִים שְׁנֵיהֶם בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַשְׁלֵמוּת. עֵינַי דָּמְעוּ כְּשֶׁפִּי לָאַט אֵלֶיךָ דִּבְרֵי כְּבוֹד הָאָדָם וְחֵרוּתוֹ דְּבָרִים שֶׁכֹּה יָדַעְתִּי לוֹמַר בִּזְכוּת אֲחֵרִים וְכֹה לֹא יָדַעְתִּי לָקַחַת אֶל חַיַּי. לֹא עוֹד נְגִיסוֹת קָשׁוֹת בְּתוֹך נַפְשִׁי לֹא עוֹד הַסָּגַת גְּבוּל חֲצוּפָה לֹא עוֹד קֹצֶר רוּחַ מְיַגֵּעַ הַהוֹפֵך אֶת יָמֵינוּ לִמְדוּרַת הֲבָלִים. יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאַתָּה רַק שָׁלִיחַ וּבִזְכוּת הַדַּעַת הַזּוּ הִתְמַלֵאתִי בַּכֹּחַ לְהַצִּיב אֶת הַגְּבוּל שֶׁאֵין לַחֲצוֹתוֹ גְּבוּל הַבְּאֵר מִמֶּנָּה שׁוֹתִים אָנוּ מֵי חַיִּים לְאֵין סוֹף.