כאלף אבוקות האש הִתְּלַקֵחַ;
תִּמְרָתּ-הֶעַשַׁן האמירה בנחשול-אדירים.
להבות אדומות כשחר,
על-פני השְׁדֵמָה הִתְּפַשֶּטוּ;
אל מול רכבים דוהרים.
אל תוך שְׁחוֹר-הַלַיִל התנגחה השלהבת;
עוצמת-שלהביה
בתלכיד-זיקים התמזגה.
כאלף אבוקות האש התלקח;
תמרת-העשן האמירה ונסקה.
כאותה אש האדירים
עוד יתפרץ מהפכני רוח;
אינספור אבוקות ולפידים ידלקו.
לסדום ועמורה חדשות
יהפוך גוף של כל פקידונת.
כל שר וראש משטרה
בראשם ישלמו.
הם יתחננו לאל עליון: הצילנו!
אך שום אל, אשֵרה להם לא יסכית.
כצאן לטבח, יובלו אלה שאינם רגש;
עוד יבולע בם על מעשם המשחית.
עוד מוֹתּ-ימותו ארורי-מעש;
גַשֵם-תתגשם נבואת נביאי-ישראל.
כוהני הבעל הציוני
לחצרות-המטרה פוֹל-יִפּוֹלוּ;
באש-התופת יתייסר כל נוכל.
מושחתי ישראל אין לכם כּוֹפֶר!
יום-דינכם יהיה כיליונכם.
מספיק עוול עוללתם!
כעת נעולל עוול לכם!