היום בין הערבים
נקנה בקבוק מים
ונרקוד עד השמים.
ניגון עדין ומפנטז
וברקע נשמע העז
מקפץ לו אבל לא מעז .
השמחה ניכרת לפי המדדים
ואיתה כולם רוקדים
ועל טיבה הם מודים.
מה נאה יותר מזה
מה יאה יותר מרזה
ותמיד צריכים להוריד איזה כפה זה לזה.
התהוללות על הרחבה
מותירה את כולם כמו סחבה
מותשים ואנגלי זיעה נגרים.
הגוף ממאן להגיב
והשינה להטיב
ואת המחשבה להעיב.
הגוף ממש כמו סמרטוט ממאן להשיב.