כשהחורף כבר ארז את כל המטלטלים,
הכניס לתיק את הרוחות ואת העננים.
תכנן - להתחמק בשקט ובבושת פנים,
ולהשאיר אותנו עם מאגרים ריקים ונחלים יבשים.
הרגיש כי הפעם הוא ממש הגזים –
ברחבי העולם- שטפונות- הנהרות גואים,
מכוניות טובעות, גשרים קורסים,
אנשים רועדים, בתים מתמוטטים.
ולישראל-כמעט שכח לשלוח גשמים רציניים,
ובגבו נושף כבר האביב - יבוא אחרי פורים.
בסערה אסף את כל הצוות בשמים,
שלח אותם לשפוך מהר המון המון מים.
כך נפתחו כל הארובות-
שלחו את הברד, השלג והסופות.
ו"חוני המעגל", צוחק במרומים,
מה שעכשיו- הוא שהיה- גם בימים קדומים.
בלי תפילות ובלי רחמים מאלוהים,
לא יורדים בישראל גשמים.