מִזְרָחוֹן

בסרט הזה כבר היינו גם בזה שהיה "בְּקָרוֹב" והבטיח הרים וגבעות כמו קוֹדמו שבו טעינו ועדיין קיווינו לטוב אבל כשבאות אכזבות בזו אחר זו אחר זו כי היו הרי עוד "בְּקָרוֹב" מתחילים לאבד אֵמוּן באדם, ברוחו, בַּיְקוּם גם אִם לא רוצים לְאַבְּדוֹ וחמוּר וגרוע מִזה שלפני אובדן האמון מאבדים את בְּתּוּלֵי-הַתְמִימוּת ובתולים להבדיל מאמון אחרי שאבדו בסרט ההוא לשולף ששלף ראשון אין להם שום "בְּקָרוֹב" ככה זה במערבון ככה זה במזרחון אז שלא יספרו לנו שוב כול אותם שולפי-הבטחות מהירים יותר או פחות בממשלת אחדות או מיעוט שכדי להשיג הכרעות דרושות תמיד שתי מלחמות: האחת – מלחמה עכשיו השנייה – מלחמה "בְּקָרוֹב" האחת – כדי להרוג השנייה – לוִידּוּא הריגה וזה, מבטיחים השולפים, יביא לאותה רגיעה מובהקת-סופית-וַדָּאִית שאחריה אין צורך לבדוק אם ולמה ואיפה טעינו... (אבל בסרט הזה וגם באותו "בְּקָרוֹב" כבר היינו).