הזמן ברח לנו מתחת לידיים
כי אי-אפשר היה להחזיקו
כמו שאין להחזיק במים
כלואים בתוך אגרוף
הזמן חמק לנו מבין האצבעות
כשהצבענו לכיוון שבסופו
חייב להימצא מקום שבו
נוכל לומר: "עשינו זאת!"
אבל כשהרחקנו לכת עוד ועוד
התחלנו להבין שלכיוון אין סוף
כמו במדבר לחזיון תעתועים
ולא יספיקו לנו שני חיים
אפילו כדי לבוא אל המקום שבו
נוכל לומר: "עשינו מַחֲצִית"
[30.10.2009]