1. פעם אחת,
לא תאמינו, נערכה
תחרות ריצה
בין הצב והארנב.
לכאורה,
מירוֹץ חֲסַר סיכוי.
ואכן, הארנב
בטוח היה
בניצחונו, המונח לו
בכיס. מֶה עשה?
שכב ונרדם בצד הדרך.
לעומת זאת, הצב
מודע היה היטב
לצעדיו האיטיים, ועל כן
אצה לו הדרך.
לא היה לו פנאי
לנמנם. הוא
לא אמר נואש,
ורץ כל הדרך
לפי כוחו.
וראו זה פלא,
הצב חלף על פני
הארנב הישֵן
והשיג אותו.
כשהתעורר הארנב
מתרדמתו, גילה
לתדהמתו כי הצב
הדביק אותו.
בבת אחת זינק
במהירות
אל קו הסיום, אולם
היה זה כבר
מאוחר מדי.
הצב הגיע ראשון
למטרה, וזכה
בפרס כמנצח.
הארנב
שנותר מאחור,
נאלץ להודות
בכשלונו לעיני כל
הצופים.
לא תמיד, אמר,
הכשְרון הוא יתְרון.
אם אין מנצלים
אותו, הוא
חסר ערך.
המאמץ משתלם תמיד.
יגעת ומצאת -
תאמין!
הצב והארנב
רוכבים
על גב טיל
המות
כמו
פיל כפיל בַּחֲדַר חרסינה.
2. צב השעה
בים המחר.
בְּים האתמול
בְּים
אי-הודאוּת.
כמו השִכחה.
3. בַּחֲדַר מדרגות
השֶקט
מנַפץ חלומות השֶקט
מרסס כתובות על קיר
השִכחה הרועדת
כמו ציפור
הפחד בעינֵי הפחד.
4. שֶקט שֶקט למה עֲזַבְתָּנִי
5. פחד פחד למה עזבתָּני