העז והדובים

1. מכירים את רבי חנינא בן דוסא? כן, התנא הנודע שבשמו נקשר הסיפור על הבת והחומץ (!) שדלק. ומעשה שהיה כך היה. פעם אחת לפני שבת ראה רבי חנינא את בתו שהיא עצובה. מדוע אַתְּ עצובה? - שאל האב. כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן, והדלקתי ממנו אור לשבת - אמרה הבת. אמר לה רבי חנינא: מה אכפת לך? מי שאמר לשמן שידלק - יאמר לַחומץ שידלק. ואכן אמונתו בַּבורא לא איכזבה. אומרים חז"ל, שהנר (שבָּעַר מהחומץ כַּזָּכוּר) היה הולך ודולק עד שנטלוּ ממנו אור לְהבדלה! ועתה חידה: איך שני תרנגולים הופכים לעדר עיזים ומי הוא הזוכה המאושר? הַסכיתו ושימעו אפוא את הסיפור הבא. 2. רבי חנינא דָּבַק גם במצוות השבת אבידה. עד היכן? מספרת הגמרא: פעם אחת עבר אדם אחד על פֶּתַח ביתו של רבי חנינא והשאיר שם את התרנגולים שלו. ושכח לחזור לקחת אותם. זמן רב עבר. התרנגולים הטילו ביצים, והביצים תרנגולים עד שהם התרבו מאוד והפריעו לַֹשכנים. מֶה עשה רבי חנינא? מכר אותם וקנה תמורתם עיזים. אך גם העיזים התרבו והיו לעדר גדול. באו השכנים ואמרו לרבי חנינא: עיזיך מזיקים לנו. אם מזיקים הם, כדבריכם - השיב רבי חנינא - יאכלו אותם הדובים. (עונש טבעי? אם העיזים מזיקים, אין להם זכות קיום) אך אם לא - יביאו הם דובים בקרניהם הערב! מַשְׁמַע עידן ימות המשיח, סמל השלום: וְגָר דוב עִם עֵז! המפריך מכֹל וָכֹל את הטענה שהעיזים מזיקים. ומה קרה באמת? - ניחשתם. לְעֵת ערב נדהמו השכנים מן המחזה המרהיב: כל העיזים נשאו דובים בקרניהם! והבינו כי העלילו עלילת שווא על עיזיו הידידותיים לסביבה של התנא הצדיק ששימש להם דוגמא חיובית. סוף הסיפור הטוב: יום אחד עבר בעל האבידה על יד ביתו של התנא. לפתע נזכר בתרנגולים ששכח שם לפני שנים רבות. מיד החזיר לו רבי חנינא, לתדהמתו הרַבָּה, עדר עיזים שלם שנשאו דובים בקרניהם החזקות! אפילו הדֹב רוצה לרקוד כמו קיפוד בְּיער חלומותַי. בְּיער העיזים הלבנות. בְּיער השלום.