|
1 |
|
| |
ביבי מציע לפלשתינאים, כנראה מכוח משיחיותו השקרית, מדינה בגבולות זמניים...
אבל ראשי ממשלות ישראל הפכו את מדינת-ישראל עצמה למדינה בגבולות זמניים, בכך שמעולם לא הכריזו מה הם גבולותיה, והפקירו אותה לחבר-משיחיסטים שהמנונו המטורף היה ונותר "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה", כאילו אין גבול להזיות משיחיות ואין כוח בעולם שמסוגל להחזירם מתפיסת-מציאות לקויה לתפיסת-מציאות שפויה. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עידן סובול |
|
|
2 |
|
| |
חברים:
אני מביא כאן ציטוט ממאמרי (ארכיב ימי - 22/4 דף 4):
היישובים הלא-מוכרים: במאמרים רבים, כולל באלה של רודד, מתואר הכישלון של ישוב הבדואים ביישובי קבע. היא מתארת את "הפיצוים הדלים" והתשתית גרועה ביישובים המוכרים. חלק מהכישלון נובע מ"שנאת צפיפות". מתברר שלהרבה בדואים יש תחושת צפיפות, גם בווילות שרוב בני האדם חשים בהן רווחה ואווירה כפרית. המנטאליות הזו מובילה לניסיונות כושלים, חוזרים ונשנים, "לרבע את המעגל". כלומר: להקים ישוב "מרווח" - בתים גדולים, על שטחים גדולים עם מרחקים גדולים בין הבתים. במצב כזה התשתיות מתייקרות וזה ברור: הכבישים ארוכים יותר וקווי המים, החשמל והתקשורת ארוכים ורחבים יותר יחסית למספר התושבים. לשם השוואה - במכרז אחרון בדימונה שילם כל זוכה כ-200,000 שקל על פיתוח. אם ננסה לתכנן בתים לבדואים במרווחים גדולים פי כמה - אפשר רק לדמיין את מחיר התשתית. מדובר במחירים גבוהים שהבדואים לא מוכנים לשלם, וגם המדינה לא יכולה לעמוד בהם. גרוע מכך - לא מצאתי גם בכתבות של רודד ובכלל, אומדן כלשהו לשטח של הכפרים הלא-מוכרים. במילים פשוטות, מדובר ביישובים עם "גבולות דינמיים", שמתפשטים וגדלים כל הזמן. מתברר שהבדואים מעדיפים את סגנון החיים בפזורה, כי מאוד זול להקים אוהל ואחר-כך לשדרג אותו לצריף ובהמשך לבנות בית. ללא תכנון, ללא הקמת תשתית, וכמובן ללא תשלום מיסים. ביישובים מוכרים חייבים לשלם על התשתית וכן מיסים שונים, ולעבור תהליך תכנוני, ובהמשך גם לשלם ארנונה.
בהתאם לוועדת גולדברג, אמורה הממשלה לפתור את הבעיה על-ידי הכרה בחלק מהכפרים. לדעתי, הבעיה איננה בהכרה במספר כזה או אחר של הכפרים הללו, אלא בהגדרה של "הגבולות הדינמיים" כאמור. חוסר היכולת לבנות תשתית נובע לא רק ממגבלה תקציבית, גם אם יימצא המימון העצום והדמיוני בהחלט לבנות תשתיות כדרישתה של רודד - אפשר לחזות בעיות רבות הקיימות ביישובים מוכרים: סרבנות לשלם ארנונה, מים וכיו"ב. והכי גרוע (מתוך ידע אישי) - דרישות מחברות תשתית לשנות את תוואי הקווים, לעיתים תכופות, בטענה שהם מפריעים לבנייה חדשה. כך שמדובר ב"תשתיות דינאמיות" שחייבים לפרק ולבנות מחדש לעיתים תכופות בהתאם ל"גבולות הדינאמיים".
בקיצור, כמו בהרבה מקומות בעולם השלישי, יש אזורים עניים דלי-תשתיות. צריך להבין שהמושג "ישוב מוכר" הולך ביחד עם המושג "תכנון", שמושתת על הכרת התושבים באחריותם. ארגונים פוליטיים - "עמותות" (במירכאות, כי אלה גופים פוליטיים) הנתמכות על-ידי הקרן החדשה לישראל, מאשימות את הממשלות בקיפוח ובאפליה. עמותת "במקום" מתיימרת לתת "תכנון אלטרנטיבי". אך באמת אין להם תכנון כלשהו, פתרון פלא שכאמור "ירבע את המעגל". למעשה, הן מעודדות את הבדואים להעצים את התביעות שלהם, במטרה להחמיר את הבעיות ולגרום לסכסוך לאומי.
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צבי גלברד |
|
|
3 |
|
| |
|
השיר.התמוה והמוזר בעל המילים המשונות והכוונות אותן הוא בא לשרת.לבדואים לא היו בנגב כפרים כלל,חלק ניכר מהם פלשו לנגב לאחר 48 באופן לא חוקי ממצרים,ירדן,וערב הסעודית.אין ולא היו להם מעולם אדמות שם.חוץ מתרבות שקר,גזל,השחתה ורצח,אינם יודעים לעשות שום דבר בעל תועלת .הם צרה צרורה לכל חברה בעלת ערכים באשר היא.טול קורה מבין עיני.ותשכיל להבין. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פלא יועץ |
|
|
4 |
|
| |
|