מַלְכָּה שֶׁל אוֹר הָיִיתִי
וּבָזִיתִי אֶת הָאוֹר אֲשֶׁר בִּי
שָׁלַחְתִּי אוֹתוֹ לִשְׂרוֹף שָׂדוֹת אֲחֵרִים
זִיהַמְתִּי אֶת מֵי הַחֶסֶד
בְּרַעַל הַנָּחָש שֶׁנִּמְסַּךְ בְּעוֹרְקַי
עוֹד מִימֵי חַוָה.
בִּזְּמָנִים אֲחֵרִים
שִׁפְחָה הָיִיתִי, חֲרוּפָה הָיִיתִי
תַּחַת רַגְלוֹ הַחֲרוּמָה
שֶׁל בַּעַל הַמַּגָּף
הוּכֵּיתִי נִרְמַסְתִּי נִבְזַזְתִּי
מִכָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָה
הַכְּמוּסוֹת בְּיוֹתֵר.
וְעַתָּה מָלְאוּ יָמַי.
טַל נְגוֹהוֹת נוֹטֵף אֵלַי
מֵרְצוֹן הָרְצוֹנוֹת
נוֹשֵׂא אֶת רָאשִׁי
מְמַלֵּא אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם
נִמְסַךְ בְּרמ"ח אֵבָרַי
שס"ה גִּידַי
מְחַזֵּק אֶת יָדַי
סוֹמֵךְ רַגְלַי
פּוֹקֵחַ עֵינַי
מְדַבֵּר מִפִּי
מְעוֹרֵר אוֹתִי
לָעוֹלָם הַבָּא
הַבָּא לִקְרַאתִי
כָּל רֶגַע, כָּל שְׁנִיָּה
בְּכָל שְׁעוֹת הַיְּמָמָה.