מָוֶת נוֹגֵעַ בִּצְדָדַי
כּוֹכָבִים רוֹעֲדִים רוֹקְעִים בְּרַגְלֵיהֶם
כְּדֵי לְנַעֵר מֵעַל ראשי קוֹר חָשׁוּךְ מֵרַגְלֵיהֶם.
אֲנִי גּוֹרֵר רַגְלַי עַל הַמִּדְרָכָה הַלָּחָה הַזּאת
מְלֵאָה בְּטִפּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל חשֶׁךְ,
מַאֲמִין שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לא שַׁיָּך לְכָאן
אֲבָל רַגְלַי יוֹדְעוֹת שֶׂזּוֹ הַדֶּרֶך
וּכְבָר לא אוּכַל לְהָמִירָהּ.