אה?

בקצב הולך וגובר מקלקלת המדינה הרקובה כל חבל-ארץ שעוד לא נוּגע ברקב ובנמק ועדיין נותן מרחבי-מחיה לאדם לחיה ולצמחיה על יערות אין כבר מה לדבר ופחות ופחות על שדות וכרמים וְקָרֵב מאוד יום ששִׁבעת המינים יֵרָאוּ בעיקר בתמונות ישנות ובבתי-נְכוֹת מי ירצה אִם יוכל לא לחיות בְּאֶרֶץ נַחְס ששדותיה היו לְמִרְמָס רגלֵי סרסורי נדל"ן ונחליה בִּיבֵי-שְׁפָכִים מי אִם יוכל לנוס על נפשו יישאר לחזות בחורבן הסופי של זו שהייתה בעבר לא רחוק אפופת ניחוחות פרדסים באביב וחריש וקציר ודַּיִשׁ מי מבני הדורות הבאים יבחר להקים פה בית ויביא בדעה צלולה מכל המקומות דווקא כאן ילדים לעולם? ומה יְשַנֶּה בסופו של עניין איזה דֶּרֶג – מדיני או צבאי או גם וגם יואשם שהפך מֶרְחַב-מִחְיָה לְמֶרְחַב-מִיתָה לאדם לחיה ולצמחיה אה?