"וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָׂדֶה" / (בְּרֵאשִׁית, פּרק ג, פּסוק 1).
"וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה: לֹא מוֹת תְּמֻתוּן" / (שָׁם, פּסוק 4)
ׂ
וְאוּלַי גַּם אֵלֶּה הָיוּ הַדְּבָרִים שֶׁהֵשִׁיב הָאָדָם לֵאלֹהִים,
לְאַחַר שֶׁאָכַל מִפְּרִי עֵץ-הַדַּעַת, הָאָסוּר לַחֲלוּטִין:
"לֹא רַק אֲנִי אָכַלְתִּי אֶתְמוֹל מִן הַתַּפּוּחַ;
לֹא אֲנִי רַק אָכַלְתִּי אֶתְמוֹל מִן הַתַּפּוּחַ;
לֹא אֲנִי אָכַלְתִּי רַק אֶתְמוֹל מִן הַתַּפּוּחַ;
לֹא אֲנִי אָכַלְתִּי אֶתְמוֹל רַק מִן הַתַּפּוּחַ;
כִּי רַק הַנָּחָשׁ הָיָה זֶה שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ רִאשׁוֹן,
כִּי רַק הַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה ,
כִּי רַק הַנָּחָשׁ אָמַר לְחַוָּה "לֹא מוֹת תְּמֻתוּן",
כִּי רַק הַנָּחָשׁ יָדַע וְאָמַר אֶת שֶׁעָתִיד לִקְרוֹת.
עַל-כֵּן מָה אַתָּה רוֹצֶה עוֹד מִמֶּנִּי?
עַל-כֵּן מָה אַתָּה עוֹד רוֹצֶה מִמֶּנִּי?
עַל-כֵּן מָה עוֹד אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי?
עַל-כֵּן עוֹד מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי?"