ומה אם הציפורים הנודדות
יפסיקו לחנות כאן בדרכן
מארצות הקור לארצות החום?
ומה אם כמו שכמעט קורה עכשיו
לא יהיו כבר פרדסים לבשר את האביב
ולא חצבים לבשר את הסתיו?
ומה אם יותר ויותר תרמילאים לא ישובו לכאן
ממסעותיהם אל העולם החופשי שמעבר לקווים
הצהובים והירוקים והסגולים והשחורים?
ומה אם גם לנשארים הנאמנים
יִשָׁבֵר הזין מהמדינה שהייתה לזונה
והם יחדלו לעשות אפילו ילד אחד לדוגמה?
ומה אם רק אלה הנהרגים כביכול
באוהלה של תורה ימשיכו לעשות עוד ועוד
ילדים בין הֵהָרְגוּת להֵהָרְגוּת?
ומה אם משארית הפליטה של אלה
שלא נהרגו באוהלה של תורה אלא באמת
יישארו כאן רק החופשיים הקשישים והישישים?
ומה אם בוקר אחד יתעוררו אחרוני החופשיים
ויגלו שהמדינה הפכה בחסות החשיכה מזונה רגילה
לזונה יְרֵאַת שָׁמַיִם שמאמינה אמונה שלמה בעולם הבא?
ומה אם כל זה כבר לא יהיה חלוֹם-בָּלָּהוֹת
שמאפשר עדיין להתעורר ולצחוק
אלא (עד כמה שזה נשמע או רחוק או שְׁטוּת) המציאוּת?