עַל קַו הַחוֹף בְּתֵל אָבִיב דּוֹאִים מִגְדָּלִים עַזֵּי פָּנִים
גּוֹרְדִים בַּשֶּׁמֶש בַּיָרֵחַ וּבַכּוֹכָבִים
רוֹצִים לְתַנּוֹת אַהֲבִים רַק עִם שְׁחָקִים,
שְׁחָקִים מְבוֹהָלִים מִכָּל מִפְלֶצֶת בֶּטוֹן
שֶׁגּוֹרֶדֶת בְּבוֹטוּת בִּפְנֵיהֶם הַקּוֹרְנוֹת
שָׁם לְמַעֲלָה,
וּמַסְתִּירָה אֶת הַיָּם לַהֲמוּלַת רְחוֹב
הָרוֹצָה רק לָגַעַת בַּחוֹף
שָׁם לְמַטָּה.
עַל קַו הַחוֹף בְּתֵל אָבִיב דּוֹאִים מִגְדָּלִים עַזֵּי פָּנִים
שֶׁגּוֹנְבִים לָנוּ אֶת הַיַּם עִם רוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה.