את הלכת אַחֲרַי בלי היסוס
בעיניים פקוחות וטובות
לְמִדבר הזוּגיוּת
לא נרתעת כשהגעת
למקום שאין בו
שום דבר מכול מה שהורגלת
והורגלת מילדות לטוב ביותר
בַּכּוֹל
וּבְכוֹל זאת הלכת
אַחֲרַי
בלי היסוס. בלי חשבון. בלי שום תנאי
ומה זה אִם לא אהבה
שנשארְת לצידי גם כשהתברר
שבזו אחר זו כול נאות המדבר
הן חֶזְיוֹן-מִדְבָּרִי
שנשארְת לצִידִי
גם כשכבר לא נִרְאָה שום סיכוי
שדברים יתגשמו
ושבין אלף נאות-מדבר הזויות
תימצא אחת שהיא
באמת אמיתית
והיא נמצאה ודברים התגשמו
והארץ זְרוּעָה
אבָל עד כדי כך באיחור
שנוֹתר כה מעט
זמן איכות לֵיהָנוֹת
מאותה התגשמות
כי הזמן כמו כול זמן
איכותי או מחורבן
נגמר בסופו של דבר –
(האַשְׁמָה היא
בסַבְלָנוּת שהייתה
גדולה מהחיים).