בין שִכחה לְמלים

בס"ד 1 הניָר רֵיק טובע כמו חוף אי האהבה מתאבד בגאוּת מי הים. נודד בין שִכחה לְזכרון בין דממה לְשִכחה בלי מלים. תֵּן לַקֹלות לַעֲבֹר. 2 היא מקַרצפת חלום כך ראיתי היא כתבה בְּשיר וַאֲני מקרצפת מִלים בין כיור לְשַיִש מנירוסטה בְּנוזל כלים וּבמטלית הפֶּלא התהום נפער כמו תמיהה הזכרון לא שוכח השִכחה זוכרת תמיד בלי מלים. תֵּן לַקֹלות לַעֲבֹר. 3 כלב כלב למה עזבתני 4 הרעָב רעֵב הצמָא צמֵא לַתהום נפער כמו מִלה תֵּן לה לעבֹר. תן לי ללכת. 5 התהום נפער כמו תמיהה התמהון נפער כמו תהום נפער כמו חלום רעֵב לַמלים הבודדות צמֵא לַשֶקט. תֵּן לו לעבֹר. הזכרון נפער כמו תהום צמֵא לַשִכחה. 6 מכונית הזבל לא מטאטאה מחשבות לא מטאטאה זכרונות מתחת לשטיח לא כאב מקיר אל קיר. היא חונה על יד הבית. אַתְּ לא לבד.