לְגום את הקפה

בס"ד לד"ר ביל סיגל ז"ל 1 לגֹם את הקפה לאט לאט בִּנשימה עצוּרה בין הספלים הלבָנים כדור הארץ הוא כוכב לֶכֶת שלִבו הפועם עָצַר מִלֶכת פַּעֲמַיִם בַּיום מחְסיר פעימה. 2 כדור הארץ הוא כוכב לֶכֶת שלִבו הפועם עָצַר מִלֶכת הָעֶרֶב א-לֹהֵי הפחדים הקטנים מציץ אֵלי מתחתית ספל הקפה מחְסיר פעימה. יָרֵחַ קַר. 3 האִם המלים הן פֶּרח הדממה פֶּרח הַמָּה פֶּרח האדמה פֶּרח אֻלּי שָׁאַלְתְּ נושמת את ריח הפרחים המָות הוא פֶּרח אַלְמות אָמַרְתְּ לי מסתתר מאחורֵי זֶהות בדויה של מפה לבנה האִם המשורר קם לִתחיָה בין השוּרות הדשא של חיוכֵךְ ירֹק יותרֳ האם העצמות שרות בַּקבר? 4 המתמטיקַאי הוא לא תמיד משֻלש שְוֵה צלעות המשורר הוא לא תמיד שיר מרֻבע אפִלו הצפֹרן הצמיחה פנים קומה שתי ידים ועץ של בדידות בין כרית לחלום. היכן אני? הסופר הוא לא תמיד ספור אהבה.