הַדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא הָלַכְתִּי בָּהּ
בְּפָרָשַׁת הַיָּמִים
הִיא הַדֶּרֶךְ הַמְּלַוָּה
אוֹתִי תָּמִיד
הָאִשָּׁה הָאֲהוּבָה שֶׁלֹּא נָשָׂאתִי
לְאִשָּׁה כְּאִשְׁתִּי
הִיא הָאִשָּׁה שֶׁגָּרָה מִתַּחַת לְבֵיתִי
מִתַּחַת לְמִטָּתִי
הַשִּׁיר שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי
כִּי צָפַנְתִּי בּוֹ מַכְאוֹבַי וְסוֹדוֹתַי
הוּא הַשִּׁיר הַהוֹלֵךְ אַחֲרַי
כָּל חַיַּי
בַּחַיִּים שֶׁחָיִיתִי הָיִיתִי חַיָּב
לִחְיוֹת אֶת חַיַּי
בַּחֹשֶׁךְ אוֹ בְּאוֹר זָהָב
מְחַפֵּשׂ בַּמִּסְתּוֹר אֶת חַיָּיו
מִפַּעַם לְפַעַם הָלַכְתִּי
בְּעִקְבוֹת הָאִישׁ שֶׁלֹּא הָיִיתִי
הָאִישׁ הָאַחֵר
וּכְשֶׁפָּגַשְׁתִּי בּוֹ, הוּא סֵרֵב לְדַבֵּר