לֹא כְּדַאי לְךָ לָמוּת, אֲהוּבִי

לֹא כְּדַאי לְךָ לָמוּת, אֲהוּבִי הַמֵּת. מֵרֶגַע שֶּתָּמוּת יִוָּתְרוּ אַחֲרֵינוּ קִטְעֵי מִשְׁפָּטִים הַנְדָסִיִים קְטִיעָה וּשְׁבָרִים מְגַמְגְמִים שֶׁלֹּא אוּשְׁרוּ אֶל סוֹפָם. וְעִם כָּל מְשִׁיכוֹת הַקַּוִּים, אֲהוּבָה שֶּׁנִּשְׂאָה בְּחֵיקְךָ עֲגֻלָּה וְצוֹחֶקֶת, תִשְׁאַב אֶל זָוִית לְבָבָהּ חֵץ פִּיפִיוֹת הַנּוֹרָהּ מִהֵקֶף וּמִדֶּרֶךְ. כָּכָה בִּמְּעוֹף קוּנְדָסִי מִחוּץ לַמְּרֻבָּע טָסָה עַל קֶרֶן.