היא ענדה

לד"ר ביל סיגל ז"ל 1 היא ענדה עגיל ירח קר. לא עגיל באֹזן השירה לא גיל הפרחים התהום נפערה כמו תמיהה התמהון נפער כמו תהום בין המלים היא ענדה את אַפִּי. רוכסת כפתורֵי הפַּחַד של חֻלצתי הכֵּהָה עד צואר בין ספל לְקָפה. 2 פִּרְחֵי הדם פִּרְחֵי הדממה פִּרְחֵי האדמה פִּרְחֵי הַמַּה פִּרְחֵי אֻלַּי בְּמֶרְחָק יריקה מכאן. בדידותי לא לבד. אף פעם לא. 3 הרחוב בנה לי בית חם. בַּחוץ כבר המתינה לי מכונית התֹּפת 4 עלה בודד. ענף בודד. מה כבר אוּכל להנחיל לכם בְּרגע זה אמרתְּ ביני לבין העץ אין עץ אהבה. 5 המָות היה בַּתקרה. נובח כמו כלב שחור אתה לא לבד. בדידות מקיר אל קיר. חוצֶה אֶת נְהַר הפחדים הקטנים מסתתר מאחורֵי זהות בדויה של מפה לבנה מִתַּחַת לַשֻלחן. שואג אֵלַי מתחתית ספל הקפה.