אִמִי עָקְבָה אַחֲרַי בְּעֵינֶיהָ לְאֹרֶךְ פַּס הָרְחוֹב
כְּשֶׁיָצָאתִי אֶל הַלַּילָה – דַּף לָבָן עַל כַּן –
בִּתְנוּעָה וּבְצֶבַע מִתְמַסְּרִים לָרוּחַ
עַל הַכְּבִישׁ הַמִתְפַּתֵּל אֲשֶׁר מֵעַל לַוָאדִי,
לִקְטֹף נוּרִיוֹת וְעֲמוּדֵי תְּאוּרָה. רָצִיתִי לְצַיֵּר
לֶהָבָה, וְעֵינֶיהָ בְּלֵב הַשְּׁכִינָה.
כְּשֶׁעָצַרְתִּי אֶצְלוֹ לָרִאשׁוֹנָה הוּא זָרַק
כְּתָמִים רַכִּים וְהֶדְגֶּשִׁים
בִּדְּמוּת הַנַּעֲרָה בַּתַּלְתַּלִים הַצְהֻבִּים
וּבַשְּׁנִיָּה, בָּאַלֻמָּה מַזְהִירָה
הַתַּלְתַּלִים הָרַכִּים שֶׁאִמִי אָהֲבָה לְסַרֵק,
הֻרְחֲקוּ מֵעֵין אָדָם בִּזְרוֹעַ זָרָה
נִכְבְּשׁוּ דַּקִּים וַחֲלָקִים
נִמְשְׁכוּ לְמַתֶכֶת נְחֻשָּׁה.
עֲמוּד זְרָקוֹר מְכַסֶּה עַל הַכָּל. בְּיָד עֲצֻמָּה
מוֹרֶה עַל טַלְטָלָה לִהְיוֹת לוֹ - - -
הֶדֶף צִיּוּר בְּמַעְגַּל חַשְּׁמָלִי סָגוּר
וּבְכָל זֹאת פָּרַצְתִּי שָׁם מֵעַל גָּדֵר הָאוֹר אֵלֶיהָ
מְדַלֶּגֶת כְּבוּיָה מֵעַל הַסּוֹד הַנּוֹרָא
בַּחֲסוּת הָאֲפֵלָה. וְאִמִּי כְּבָר לֹא הָיְתָה.