הנשרים ריחפו מורעבים הם,
שם מחכים עד אגווע לאיטי,
האדמה נרעדה, כבר נפערת,
כבר ערוכה לקבל את גופי.
אך משהו קרה,
הרוח נקרעה
והנשרים עזבו.
אז קראת ולא היססת ללמד אותי לנשום,
וכשקראת כבר לא היססתי ולא רציתי שתידום,
ואת הסוף שלחתי להרחיק מעבר להרים,
כשקראתי אל תוך האפלה,
וענית לי בשמי.
HOOOO,
לה, לה, לה, מרחפת כריזמה,
בין שני חופים, היא נישאת ברוחות.
אין ספור לילות, הקריאה מחכה לי,
ובעקבותיה התחלנו לצעוד,
כשמשהו קרה,
הרוח נקראה,
וכל הלבטים עזבו.
אז קראת ולא היססת ללמד אותי לנשום,
וכשקראת כבר לא היססתי ולא רציתי שתידום,
ואת הסוף שלחתי להרחיק מעבר להרים,
כשקראתי אל תוך האפלה
וענית לי בשמי.