עוֹשָׂה גַּם הִיא
כְּשֶׁאֲנִי עוֹשָׂה אַהֲבָה עִם יוּבָל, חֲתוּלַת הַמִּין
עוֹשָׂה גַּם הִיא אֶל מִתַּחַת הַסְּמִיכָה נֶעֱמֶדֶת עַל כָּרִיוֹת
הָרַגְלַיִם בַּמַּסָּע בֵּין נָהָר לְנָהָר מְיַלֶּלֶת אֶל
הַמָּקוֹם הַמֻּכָּר לָהּ.
נְשִׁימָה קְטַנָּה
וְקוֹל גִּרְגוּר הֶחָתוּל
הַמְּקַמֵּר אֶת חוּשָׁיו, כַּפּוֹתָיו
נִבְלָעוֹת אֶל הָרַךְ,
וְהָיִיתִי שָׁם בִּשְּׁבִילָהּ, כְּשֶׁזִּנְקָה
הַחַיָּה מִתּוֹךְ הָאִשָּׁה
מוּכָנָה לִנְקוּדוֹת הַצִּיּוּן
וְהַחֵשֶׁק
מוּדַעַת לִקְרָב.