בֵּין שְׁנֵי גַּלָּיו
שָׁמַעְתִּי שִׁיר
שׁוּלָיו
הָיוּ אַדְוָה לְבָנָה
הוּא הִשְׁאִיר
אֶת רֵיחוֹ עַל גּוּפִי
כְּאִלּוּ שׁוּלָיו אַהֲבָה
אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת יֹפִי
תַּלְתַּלֵּי חֲרוּזָיו
הָיָה לוֹ הוּמוֹר מְטֹרָף
אֲנִי בָּא, הוּא אָמַר
מִנַּחַל אַכְזָב
וּבְטֶרֶם חָמַק וְנֶעֱלַם
הוּא טָבַע בִּי
כְּמִיהַת עוֹלָם אֶל הַיָּם