הרצל ו
בלפור חקק סיימו את בית הספר היסודי בית הכרם, בלב שכונת בית הכרם, ליד סמינר על שם דויד ילין. לקראת מפגש קרוב עם ילדי כיתה חית, שבו הרצל ובלפור לכיתה שלהם בבית הכרם, הצטלמו ליד פינת העברית האהובה, כמו אז בימים הטובים. בכיתה פגשו הם את מיקי גרינוולד המורה הצעירה, ומתברר, שלפני שנים מיקי הייתה התלמידה של הרצל חקק, כשלימד בבית חינוך תיכון, עירוני ג' בירושלים. סגירת מעגל, המשואה נמסרה לדור החדש. השיבה המאוחרת לבית הספר הולידה שיר.
זֶה עֲדַיִן חוֹזֵר,
מְפַכֶּה בְּכָל אֶבֶן וּבַלֵּב,
בַּסַּפְסָל, בַּלּוּח, בַּיְּלָדִים
שֶׁמִּתְחַבְּרִים, כּמוֹ הוֹפְכִים
מִיחִידִים לְעַם. זֶה שָׁב,
וּבוֹהֵק. זֶה מַמָּש בַּדָּם.
הַזִּכָּרוֹן נִשְׁאַר כָּאן, בְּבֵית הַסֵּפֶר,
בְּרֶטֶט הַזֶּרֶם,
הַבַּיִת הַיָּשָׁן וְהַיָּקָר, בֵּית הַכֶּרֶם.
אֵלֶּה אוֹתָם יְלָדִים. סִפּוּרֵיהֶם
נוֹלְדוּ כָּאן. חַלּוֹֹן רוּחָם.
זָכִינוּ לְהָבִין תְּחִלָּתוֹ שֶׁל יַחַד,
עַכְשָׁו שֶׁנִּשְׁאָב לִקְדֻשַּׁת עָבָר.
הַבַּיִת מְסַפֵּר, מַגִּיד הַכֹּל,
אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר דָּבָר.
אוֹתָם יְלָדִים רוֹעֲדִים, נוֹלָדִים
שׁוּב, וּכְשֶׁלִבָּם שָׁב בָּרוּחַ
לְמוֹלַדְתָּם, לַלּוּחַ שֶׁמָחַק וְנָשַׁם. לֹא יָנוּחַ
שִׁירָם. הַשִּׁיבָה הַבַּיְתָּה נוֹתֶנֶת
שֵׁם לְכָל הַסִּפּוּר,
מַעְיָן, שֵׁם וּנְשָׁמָה.
יְפַכְפְּכוּ בְּלַחַשׁ אֶת מַה שֶׁקִּבַּלְנוּ,
הַתְּבוּנָה וְהַחַיִּים וְהַחָכְמָה.
כָּאן בְּבֵית סִפְרֵנוּ
לָמַדְנוּ: מַהִי לֵידָתָהּ שֶׁל אֻמָּה.