"שָלְמוֹנִים"

"מר שָחְדָן" ברנש "חָלָק" ערְמוּמִי וחמָקְמָק ארנָקוֹ תמיד נפוּח ופתוּח ל"מִשְחָק" כּשְפוֹגֶש "אדון שָחְדָן" את רֵעהוּ "מר חָמְדָן" יד לוֹחצֶת יד רוֹחצֶת חִיש עוֹבֶר שם "המזוּמָן" באותן המסִיבּוֹת נצִיגֵי כֹּל העֶדוֹת: "רב שחדן" ו"רב חמדן", כֹּל עָרוּם ונהֶנְתָן... היוֹדְעִים בּנֵי הבּלִייָעל שבָּסוֹף יָצוּף – כֹּל מָעָל?! [הבהרה אישית: כל דמות המוצגת בשירי זה היא פרי דמיוני הקודח בלבד! וכל המזהה עצמו אישית בטעותו, הנו בעל דמיון מפותח מדי ונדרש להמשך טיפול!] רחובות, 3.3.2014