מַעְגַּל הַדָּמִים
דּוֹמֶה שֶׁאֵין סוֹף לו,
וְעַל אַפּוֹ,
מְפַלֵּס
נַחְשׁוֹל הַחַיִּים דַּרְכּוֹ
לְלֹא חַת.
כֹּה רַבּוּ פְּעָמִים
"מַר יֵאוּשׁ" כִּי גָּבַר
אַחֲרוֹן אֶגְלֵי הַתִּקְוָה
מִמֵּצַח אוֹפְּטִימִי מָחָה.
בֵּין הַפוּגוֹת אָנוּ לֹא רַק
חַיִּים
בֵּינוֹתָם, גַּם מֵתֵינוּ
אוֹתָנוּ רוֹאִים.
--
בְּמַר נִמְהֲלוּ הֶחָלָב
וְהַדְּבַשׁ
וּבְיוֹם פְּקוּדָה
בַּל רֵיחֵנוּ יוּבְאַש !