הנדסה גנטית: כל מה שרציתם לדעת

העגבנייה שאנחנו אוכלים היום, אינה זהה לעגבנייה שאכלו לפני 50 שנה. זנים רבים של גידולים עברו שינוי והשבחה. שיטות השבחה גנטית ידועות שנים רבות. השבחה גנטית מסורתית הינה תהליך של הכלאה יזומה בין זנים שיש להם תכונות רצויות והעברת מכלול החומר התורשתי, בתהליך רבייה מינית. מבין התוצרים שמתקבלים, נבחרים הפרטים בעלי התכונות הרצויות. זאת לעומת תהליך הברירה הטבעית, בו ניתנת לטבע "הזכות" לברור את החזקים והשורדים מבין הפרטים. דוגמה נוחה להשבחה גנטית, היא בחירת שתילים בעלי תכונה רצויה, והכלאתם עם שתיל בעל תכונה דומה או נוספת, ואז טיפוח וגידול צאצאים בעלי מגוון התכונות הרצוי כזן נבחר. לחלופין, הרבעת הפרה המניבה ביותר, על-מנת לקבל פרות מניבות נוספות לעדר. הידעת? צבעו של הגזר המקורי אינו כתום כלל, כי אם סגול כהה או צהבהב. ההולנדים "יצרו" את צבעו הכתום בתהליכי השבחה במאה ה-17, כאות הוקרה לבית המלוכה. הכלאות בצמחים ובבעלי-חיים, נותנות לנו אם כן שפע וגיוון מופלאים, וצריכתה של התוצרת מתבצעת על בסיס יומיומי ללא חשש. טכנולוגיה זו של השבחה, מאפשרת ביצוע שינויים בתכונות של היצור או של הצמח. בהשבחה המסורתית נעשית העברת תכונות מוגבלת רק לאורגניזמים שניתן להכליא ביניהם. מזון שהוא תוצר של השבחה גנטית קונבנציונלית, אינו משתייך לקטגוריית מזון מהונדס.

בניגוד לאמור על השבחה גנטית, בהנדסה גנטית ניתן ברמה התיאורטית להעביר תכונות, כמעט מכל אורגניזם (יצור חי) לכל אורגניזם אחר והאפשרויות רחבות ומגוונות. הנדסה גנטית היא בחירת רכיבים ספציפיים במידע הגנטי, בדנ"א, אשר נותנים תכונות נבחרות כגון: עמידות מפני חרקים, גודל הפרי, צבע ועוד והעברתם, כך שיעניקו תכונה חדשה באורגניזם אחר. היכולת להעביר גנים מאורגניזם אחד לשני שלא על-ידי הכלאות, מאפשרת להעביר תכונות בין מינים שונים של צמחים, בעלי-חיים, פטריות וחיידקים.

ואם בסיפור העגבנייה עסקינן, כדאי לדעת שהעגבנייה הייתה הירק המהונדס הראשון אשר שווק לצרכנים, כבר בשנת 1994. עגבנייה מהונדסת זו, שכונתה ה-Flavr-Savr, הציגה עמידות גבוהה יותר מאבותיה המסורתיים והתרככה מאוחר יותר מעגבניות אחרות. העגבניות המהונדסות נמכרו לתעשיית הקטשופ ולרסק עגבניות והפכו להצלחה כלכלית גדולה. יש לציין, כי התהליך של הנדסה גנטית פשוט יותר טכנית לביצוע בצמחים, משום שצמח ניתן לשבט בקלות מתא בודד. בהחדרת גן לתא, המידע ישוכפל במהלך התחלקות התא. זאת ללא הסתמכות על רבייה זוויגית, המשנה את סיכויי קבלת התוצר הרצוי המדויק. ארה"ב מובילה את יצור המזון המהונדס גנטית, כאשר הגידולים המהונדסים הנפוצים כוללים את גידולי התירס והסויה, והתכונות המובילות בתמהיל הן עמידות הזרעים לקוטלי עשבים ועמידות למזיקים. הידעת? 80% מגידולי הסויה בעולם הינם מהונדסים גנטית.

בארה"ב: קיים פיקוח מתמיד השומר על הצרכנים המחוקקים באמצעות הFDA- (Food and Drug Administration) וגופי פיקוח נוספים. השימוש בהנדסה גנטית מאושר ואין חובת סימון על מוצרים שיוצרו תוך שימוש בהנדסה גנטית.

באירופה:

ישנן תקנות המאשרות שיווק מוצרים אשר עברו הנדסה גנטית על-ידי ה-EU - European Union החל משנת 2004. עם זאת, חלה חובת סימון על מוצרים כנ"ל. גם מדינות שאינן שייכות לאיחוד האירופי (כדוגמת שוויץ), נוהגות לסמן מוצרים שעברו הנדסה גנטית.

בישראל:

הנושא נבחן ומקבל אישורים על-ידי שתי ועדות: הוועדה למזון חדש של משרד הבריאות הדנה בבטיחות המזון והוועדה הראשית לצמחים מהונדסים של משרד החקלאות (הורצ"מ). בישראל פועלת תשתית מדעית וטכנולוגית ענפה לגידולים מהונדסים גנטית. אך כיום לא משווקים בארץ צמחים אשר עברו הנדסה גנטית. ישראל נחשבת למדינה מובילה בפיתוח טכנולוגי חקלאי בתחום ההנדסה הגנטית, אך הוא אינו מתורגם כלל ברמה השיווקית לציבור, אלא רק למטרות מחקר. לעומת זאת, מאושרים לייבוא מוצרים שונים המיוצרים בעולם וגם בארץ, המכילים חומרי גלם מהונדסים גנטית כמו למשל תירס, סויה וקנולה. ברוב המקרים, ניתן לראות שהדבר מצוין על-גבי האריזות. במידה שלצרכנים חשוב לצרוך מוצרים אשר לא מכילים מזון מהונדס גנטית, מומלץ לחפש מוצרים אשר יש עליהן הטבעה (NON GMO (Genetically modified.

השימושים בהנדסה גנטית בחקלאות וביצור המזון תורמים להיבטים הבאים:

• עמידות משופרת של צמחים כנגד מזיקים, התורמת להפחתת ההדברה הכימית;

• עמידות משופרת של צמחים כנגד מחלות, מפגעים סביבתיים ומזג-אוויר, דבר שמגדיל את היבול;

• הארכת חיי מדף של מוצרי מזון טריים הנוטים להתקלקל במהירות ומאפשרים שינוע לכל מקום בעולם;

• שיפור הערך התזונתי והבריאותי של המזון על-ידי שינוי הרכב החלבונים, השומנים והוויטמינים שבהם. למשל, ניתן להעלות את רמות החלבונים והוויטמינים ולהפחית את רמות השומנים;

• גיוון ושיפור של מוצרי מזון על-ידי שינוי טעם, צבע, גודל ומרקם;

• שימוש בצמחים מהונדסים לטיהור קרקע ומים מזוהמים.

• ייצור חלבונים חדשים עשוי לעורר אלרגיות;

• הפרת שיווי המשקל הקיים בטבע: שינויים אקולוגיים שונים;

• העמידות הגורפת למזיקים עלולה לפגוע בזנים שונים של חרקים, חלקם הכרחיים לנו, האדם, להמשך קיומנו. (שווה קריאה: תעלומת היעלמות הדבורים);

• אובדן והכחדת זנים טבעיים. עולה שאלה פילוסופית ואפילו דתית. האם מותר לנו "לשחק את תפקידו של אלוהים"?

• בעיות אתיות שונות:

• האם בעקבות הכנסת דנ"א של אורגניזמים מן החי לצמחים, הצומח נשאר צמח או שהוא חי? מעלה בעיה עבור צמחונים וטבעונים, וכן בעיית כשרות;

• פגיעה חברתית-כלכלית: תאגידים מחקריים מסמנים פטנטים על זנים חדשים של גידולים ומאלצים חקלאים לשלם הון עבורם. כיום אף מונעים את יכולת הגידולים להתרבות עצמאית, על-מנת להגדיל את התלות של החקלאי בתאגידים;

• פגיעות ארוכות טווח אשר עדיין לא נצפו בבריאות האדם;

• בנוגע לחששות ביחס לרעילות המזון המהונדס, חשוב לציין שמזון שעבר השבחה גנטית, נבדק בקפידה, ולכן כל בעיה מבוקרת ונבחנת.

לשימוש בהנדסה גנטית יתרונות רבים לכל הנוגעים בשרשרת הייצור עד לצרכנים. מדובר בתחום חדש יחסית. הוא נראה כמועיל לאנושות, אך יהיה צורך לבחון אותו במבחן הזמן. כמו בכל חידוש, יש השופטים את הנושא לחומרה וישנם המחמירים פחות. במאמר זה ניסינו לחדד את הנושא ולספק מידע שיעזור להפחית את החששות ולהקל על קבלת ההחלטות. מכאן, על כל אחד לפעול כטוב בעיניו.