ביום ראשון 23 בספטמבר 1956 ג' חול המועד סוכות התקיים בבנייני האומה בירושלים שזה לא מכבר נחנך, הכנס הארצי ה-12 לידיעת הארץ מטעם החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. לכינוס הגיעו כמה מאות איש, ארכיאולוגים חוקרים ואורחים מכל רחבי הארץ וגם חוקרים ואורחים מחו"ל. במושב הבוקר הרצה האדריכל והמהנדס יעקב פינקרפלד, על בתי כנסת עתיקים פינקרפלד שמלבד היותו אדריכל ומהנדס בניין היה ידוע כחוקר נלהב של בתי כנסת עתיקים בישראל ובתפוצת הגולה ודאי לא שיער לעצמו, כי 4 שעות לאחר הרצאתו ירצח והוא לא יהיה עוד בחיים. לאחר מושב הבוקר של הכינוס שהתקיים עד הצהריים, התאספו כ-150 ממשתתפי הכינוס ליד בית ההסתדרות ברחוב המלך ג'ורג' ויצאו בארבעה אוטובוסים לסיור בחפירות הארכיאולוגיות ברמת רחל שמדרום לירושלים. האוטובוסים הגיעו לאתר החפירות ברמת רחל סמוך לשעה 4 אחר-הצהריים. המשתתפים בסיור ובניהם כמרים וחוקרים זרים מחו"ל התחלקו לכמה קבוצות. קבוצה אחת התרכזה באתר החפירות שלמרגלות הבריכה שמעה הסבר על הממצאים הארכיאולוגים שהתגלו במקום .קבוצה שניה טיפסה על גג בריכת המים והשקיפה על הנוף. ואילו מרבית משתתפי הסיור עמדו בחצי עיגול על פסגה באתר החפירות ושמעו הסבר על החפירות במקום מפי האחראי על המקום הארכיאולוג ד"ר יוחנן אהרוני ממחלקת העתיקות הממשלתית, לימים פרופ' וראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. כשמיקרופון בידו הסביר אהרוני בלהט למסיירים על החפירות המבוצעות ברמת רחל ועל תגליות חדשות שנמצאו במקום. בסביבות השעה 16:30 נפתחה לפתע אש אוטומטית מכיוון עמדת הלגיון הירדני שהייתה ממוקמת מדרום לרמת רחל, בגבעה שמעל מנזר מר אליאס ומטח של עשרות כדורי מקלע ניתכו על קהל המסיירים. סיפר ד"ר יוחנן אהרוני (לימים פרופ') מדריך ומלווה הסיור: "הייתי באמצע ההסבר על שרידי העיר ירושלים מימי בית שני ולפתע נשמעו כמה צרורות ממקלעים, כנראה שצעקתי ברמקול שכולם ישתטחו על הארץ. ואכן חלק גדול מהמסיירים השתטחו באופן אינסטינקטיבי על הקרקע, לא הייתה בהלה, והאנשים התנהגו בשקט. היריות נמשכו זמן קצר בלבד ונפסקו, ואז התברר כי מספר הנפגעים גדול". אנשי קיבוץ רמת רחל הנמצא בסמוך לחפירות הגיעו למקום והזעיקו את מד"א.יחידות משטרה ומשמר הגבול הגיעו תוך זמן קצר למקום והחלו בחקירה. הנפגעים הועברו באמבולנסים של מד"א וכן באוטובוסים עימם הגיעו. רוב הנפגעים הובאו לבית חולים "שערי צדק" בירושלים ומיעוטם לבית חולים "הדסה" בעיר. בית החולים שערי צדק נכנס לכוננות. פצועים גונחים וזבי דם הובאו בזה אחר זה לשעריו והושכבו על אלונקות שהועמדו בכל פינה ואף מחוסר מקום גם במעברים. לזרועו של כל פצוע הוצמדה תווית ועליה שמו וכתובתו. רופאים מנתחים הוזעקו מבתיהם והאחיות החלו במיון הפצועים. השמועה על ההתקפה על משתתפי הסיור ברמת רחל עשתה לה כנפים ברחבי העיר ירושלים ותוך זמן קצר התאסף קהל רב בפתח בית חולים שערי צדק לשם הובאו, כאמור רוב הנפגעים.