במדינת ישראל נדרש משרד התחבורה להתאים את התחבורה הציבורית לגידול אוכלוסייה ולגידול במספר המשתמשים. המקום בו שיעור הגידול מגיע לשיא הוא העיר בית שמש והקווים המשרתים אותה בקושי עומדים בביקוש.
התמודדות עם גידול כזה אינה פשוטה. בשירות בית שמש פעלו שני מפעילים, אגד וסופרבוס. לב השירות היה תמיד עירוני וגדל בקצב מהיר בהתאם לגידול בעיר, אך האשכול כלל גם שירות אזורי של יישובי פרוזדור ירושלים ושירות בין-עירוני מבית שמש ואליה, בדגש על ירושלים ובני ברק, שבהן ריכוזים של אוכלוסייה חרדית.
כדי להתמודד עם הגידול, הוחלט ברשות הארצית לתחבורה ציבורית לעשות "איחוד וחלוקה" לשני מכרזים - האחד, משמר את ליבת השירות העירונית, ומשאיר גם את השירות הבין-עירוני לבני ברק וליעדים נוספים בכיוון מערב, במכרז זה זכתה חברת בית שמש אקספרס. המכרז השני, שבו זכתה חברת תנופה, איחד את השירות הבין-עירוני של שפירים (אגד תעבורה) עם השירות הבין-עירוני לירושלים (סופרבוס ואגד יחד) עם השירות האזורי של פרוזדור ירושלים (סופרבוס). בית שמש אקספרס מפעילה 2.3% מכלל הנסיעות בתחבורה הציבורית (ב-26 קווים), ותנופה באשכול פרוזדור ירושלים 1.06% (ב-36 קווים, מהם 16 שמשרתים את בית שמש ומהווים נתח משמעותי מכלל השירות באשכול). 53% מקווי תנופה הם בפרוזדור ירושלים, לעומת 47% באשכול השומרון.