התגובה השכיחה ביותר משתי הקבוצות הייתה הצורך בשירות אמין יותר, כאשר 49% מהמשתמשים ו-44% ממי שאינם משתמשים בחרו באפשרות זו. נתון זה מצביע על כך ששיפור האמינות של שירותי התחבורה הציבורית הוא קריטי כדי לעודד יותר אנשים להשתמש בה. התגובה השנייה בשכיחותה הייתה זמינות השירות בקווים הדרושים, כאשר 40% מהמשתמשים הרגילים ו-54% מהלא-משתמשים בחרו באפשרות זו. נתון זה מצביע על כך שהבטחת שירותי תחבורה ציבורית זמינים דווקא במסלולים שאנשים צריכים היא חיונית גם כדי להגביר את השימוש. שירות מהיר יותר היה גם גורם קריטי עבור שתי הקבוצות, כאשר 40% מהמשתמשים הרגילים ו-36% מהמשתמשים שאינם משתמשים בחרו באפשרות זו. נתון זה מצביע על כך ששיפור המהירות של שירותי התחבורה הציבורית יכול גם לעזור להגביר את השימוש.

מחירי נסיעות נמוכים היו פחות קריטיים, כאשר רק רבע (25%) מהמשתמשים הרגילים ו-9% מהמשתמשים שאינם משתמשים בחרו באפשרות זו. נתון זה מצביע על כך שאמנם מחירים נמוכים יותר עשויים להוות תמריץ עבור חלק, אבל זה לא יכול להיות גורם משמעותי עבור אנשים רבים. בסך-הכל, התעריפים בישראל נמוכים יחסית לשאר העולם, כך שרפורמות "דרך שווה" (מרב מיכאלי ואביגדור ליברמן) ו"צדק תחבורתי" (מירי רגב) אינן בהכרח זרז להגדלת השימוש בשירות. לבסוף, 17% מהמשתמשים הרגילים ורבע (25%) מהמשתמשים שאינם משתמשים הצהירו כי תחנה קרובה יותר לנקודת המוצא או היעד שלהם תגרום להם להשתמש יותר בתחבורה ציבורית. נתון זה מצביע על כך ששיפור הנגישות של שירותי התחבורה הציבורית יכול גם לעזור להגביר את השימוש.

יוזמות שונות, יעדים ומדדים סביב נושאי האמינות מבוצעים על-ידי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, המדגישה את חשיבותם באמצעות שקיפות, פיקוח, בקרה ואכיפה ובאמצעות אסדרה. פתרונות לחסמים אלו יכולים לכלול תחזוקה וניטור טובים יותר של כלי רכב ותשתיות, שיפור התקשורת עם הנוסעים בנוגע לתקלות והפרעות בשירות, הרחבת מסלולים ושעות השירות, מתן שירות תכוף יותר לאזורים בעלי ביקוש גבוה, הגדלת מספר כלי הרכב במסלול והצעת שירותים נוספים בשעות השיא. עבור מי שאינם משתמשים, שיפור הנגישות באמצעות הגברת השירות באזורים מועטים ותקשורת טובה יותר לגבי אפשרויות התחבורה הציבורית עשויה לעודד יותר אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית.

לרשות הארצית לתחבורה ציבורית יש כמה אסטרטגיות ויוזמות לטיפול בסוגיית אמינות התחבורה הציבורית. הפיקוח, הבקרה והאכיפה נעשים באמצעות פיתוח כלים טכנולוגיים, לרבות מדידת מהימנות באופן שוטף, שקיפות באמצעות פרסום פומבי שוטף של דוחות מדידת מהימנות קו והטמעת כלים טכנולוגיים שבמרכזם כלי מדידה עבור אגף הפיקוח והבקרה. דוחות תקלות מופקים באופן שוטף עבור מחלקת הפיקוח והבקרה באוטובוסים עם תקלות במערכות לטובת אכיפה יעילה יותר מול המפעילים. כמו-כן, הושק הניסוי הטכנולוגי הראשון לזיהוי אוטובוסים שסוטים מהמסלול או מדלגים על תחנה. האסדרה נעשית כדי לשפר את הבקרה מול המפעילים. הרשות לתחבורה ציבורית יצאה בניסוי להטמעת מדד אמינות כמדד שירות במכרזים עתידיים לתפעול תחבורה ציבורית. הוקם צוות משימה בראשות סגן מנהל הרשות לבחינת דרכי התמודדות עם תופעת אי-העצירה בתחנות. הצוות יגיש את המלצותיו בשנה הקרובה ויבחן בין היתר היבטי אסדרה ושיפור הטיפול בתלונות הנוגעות לאי-הגעה וגם לאי-עצירה בתחנות.

שיפור איכות המידע לציבור בנוגע לזמני הגעה של אוטובוסים הוא אסטרטגיה מרכזית נוספת לשיפור אמינות התחבורה הציבורית. הרשות הלאומית לתחבורה ציבורית החלה בפרסום מאגר מידע חודשי עדכני על נתוני הגעת קווים לתחנות. המאגר זמין לציבור הרחב. הרשות משפרת ומעדכנת באופן שוטף את זמני הגעת האוטובוסים לתחנות על-מנת שהמפתחים יוכלו לשלבם בישומונים ולהנגיש מידע מדויק יותר לציבור. כמו-כן נעשית פריסת שילוט דיגיטלי בתחנות ברחבי הארץ. בשנת 2021 יצאה לדרך תוכנית לפריסה ארצית של כ-2,000 שלטים דיגיטליים. מדי חודש מוצבים עשרות שלטים דיגיטליים ביישובים שונים, ועד סוף השנה יוצבו לפחות 250 שלטים ברחבי הארץ. שיפור האמינות, הזמינות והנגישות של שירותי התחבורה הציבורית ושל התשתיות (נתיבי תחבורה ציבורית), כמו גם הגברת הידע והתקשורת לגבי אפשרויות התחבורה הציבורית, הם גורמים קריטיים שיניעו אנשים להגביר את השימוש בתחבורה הציבורית. על-ידי טיפול בחסמים המונעים מאנשים להשתמש בתחבורה ציבורית, ניתן יהיה ליצור מערכת תחבורה בת-קיימא ויעילה יותר שתועיל לכולם.